מה שאני הכי אוהבת באינטרנט, זה את האפשרות להכיר אנשים. לא 'סתם' אנשים, אלא כאלה אמיתיים וטובים שנקרים בדרכך. נתיבים מצטלבים ומגלים את הדובדבנים האנושיים: הטובים, המצחיקיםהמוכשרים והנדיבים. בזכות הבלוג הזה יצא לי (ועוד יצא אני בטוחה), להכיר נשים שעושות לי טוב לדעת שיש שכמותן בעולם. אחת מהן זו מירב. כבר זמן רב שהפוסט הזה על מירב ויומן ההריון - לידה שלה "יושב על המדף" מחכה להכתב. הגיע זמנו.נפגשנו וירטואלית בעיניינים של יצירה, ומפה לשם, בדרך עקיפה גיליתי את יומן ההריון הויזואלי שלה. מיותר לציין שבו במקום התאהבתי. היומן עשוי משילוב מופלא של כתיבה מהבטן, ישירה ותיעודית, עם איורים, שירבוטים ואיסוף של חומרים ויזואלים שקשורים לתהליך ההריון- לידה. ניכרת בו יד נשית, אישית, בנימה של אמא בהתהוות, ומקופלת אל תוכו את השלבים של הלפני והאחרי של הגעתו של ילד לעולם, לחיים של אישה, לחיים של זוגיות. יומן ההריון הזה מוביל את הקורא בשביל הפתלתל והלא צפוי שנקרא לידה. ומזכיר לנו, שלא משנה כמה נתכנן, נכתוב תוכניות לידה, נזמין בריכות, נייבא דולפינים, נמלא גחמות נתכונן למטרת ייעד סופית ומזוהה מראש, בסוף הכל יכול להיות שונה ואז שוב שונה ואז יסתיים כך או אחרת. סביר להניח שאחרת. ככה זה עם לידות, הן לא כל כך ממושמעות. טוב, זה לפחות מה שהתחבר לי, מתוך הניסיון האישי שלי.
על צריכת אומגה 3, השתוקקות לשוקולד חרובים, כתמי צבע לבנים וכתומים, קינון, חברות הריון, גלישה בפורומים, ביקורו של איש הגז ונסיעה ספיישל באמבולנס ועל מה נופלים גיבורים (...פקקי חשמל)- על כל זאת ועוד תוכלו לקרוא ביומן המסע ההריוני והנפלא של מירב.
על צריכת אומגה 3, השתוקקות לשוקולד חרובים, כתמי צבע לבנים וכתומים, קינון, חברות הריון, גלישה בפורומים, ביקורו של איש הגז ונסיעה ספיישל באמבולנס ועל מה נופלים גיבורים (...פקקי חשמל)- על כל זאת ועוד תוכלו לקרוא ביומן המסע ההריוני והנפלא של מירב.
רשומות
התחלתי לקרוא, הסתכלתי על התמונות, ואז נפל האסימון, אני מכירה את המירב הזותי. האמיתית, המצחיקה, הדואגת והחברה.
השבמחקנשיקות מותק, איזה יופי של במה מצאת לך :)
דנה