צעדים ראשונים בתפירה - איך ללמד ילדים לתפור (teaching childern to sew)

עוצמת האש בשריפה בכרמל הייתה מהממת, מפחידה, לא נתפסת. פתאום אסון גדול מיימדים, שהוא לא צבאי , פולש לשגרת חיינו, מטלטל, מאיים ומזכיר שדברים הם שבירים, נזילים. לאחר שהאש דעכה נשאר הרבה כאב. הרבה מאוד. כאב אישי, לאומי, אנושי, סביבתי, אקולוגי. כעת כל שנותר הוא לאזור כוח, להתרומם ולשקם. לעזור לאחרים ובמה שאפשר.

{מעבר נושא}

מכיוון שיצירה היא דרך חיים וכורח בלתי נפרד מקיומי, אחד הדברים שאני שמחה עליהם מאוד, זו האופציה לתת לליה את האפשרות לראות הליכים יצירתיים, לערב אותה בהם ולתת לה אפשרות לחוש ולהתנסות. בתור תופרת חובבת, מאוד לא מקצועית יש לציין, אבל כזו ששואבת עונג רב מתפירת בובה שמלת קיץ או כל דבר שימושי אחר שבא לי להכין, היה זה רק עניין של זמן עד שהבסקויט הקטן ירצה מנת התנסות משלו. פייר.

ניסיתי לחשוב על דרך טובה לערוך לליה הכירות עם טכניקת התפירה הידנית. לתת לה את האופציה לנסות להבין את התהליך הראשוני, את הבסיס של תפירה בחוט ומחט. פרוייקט קטן שמעניק לילד חוויה, התנסות ומשפר מיומנות. כי תפירה היא טכניקה ונדרשת למידה ונסיון.

ליה שרה ותופרת

על תפירה עם ילדים:

הכי טוב לאפשר לילד לחוות את התפירה באמצעים שיקלו עליו ויהיו בטיחותיים. ולשלב הראשוני בהחלט אין צורך בשום דבר למעט:

מחט עבה, עם קצה קהה, גם בטיחותי וגם מסיר את אלמנט הדאגה מפני דקירה. בנוסף קוף המחט גדול, ומאפשר לילד להשחיל את החוט בעצמו. את המחט ניתן לכוש בחנויות סידקית ויצירה. בד עם חורים גדולים יחסית, כמו בד יוטה, או כמו במקרה שלנו, שארית רשת שנותרה לנו מתיקון של רשת לחלון (למניעת כניסת ייתושים). הקשיחות היחסית של הרשת הייתה לטובת העניין. וכמובן חוט, רצוי חוט ריקמה שהוא עבה יחסית ונוח לשימוש.

בשלב הראשוני, נתתי לה את החוט עם המחט, חוט לא ארוך מידי, שיהיה קל להשתמש ולתפעל, קשרנו קשר ראשוני כדי שהחוט לא "יברח". ולאחר שהראתי לה את הרעיון הבסיסי של הכנסת והוצאת המחט מצידי הרשת, הנחתי לליה להתנסות לבדה בתהליך, ללא הנחייה או הוראה מפורשת. זה מאוד נחמד לראות איך ילד מתמודד עם דבר חדש, עם חקירת נושא והתמודדות עמו. יש קסם בלראות את העשייה הראשונית- אינטאיטיבית, כזו שאינה נובעת מהנחייה או מרצון ליצור פרוייקט מוגמר או לעמוד בסטנדרט כזה או אחר. תנו להם להנות מהשלב הזה, תפור לכל כיוון, להנות, במילא זה שלב מאוד מסויים שיסתיים דיי במהרה. תוכלו לראות דוגמא לתפירה "מעורבת"ומבולגנת בתמונה האחרונה בפוסט של כרטיסי הברכה שעשינו לראש השנה .


לאחר שהתנסתה, הראתי לליה שיטות שונות של תפירה בסיסית. נרשמה הנאה, חיוכים קטנים ושירים תוך כדי עשייה. העולם יפה.

והנה עוד אופציה, טעימה ראשונית להבנת הבסיס של התפירה בחוט ומחט, יכולה להעשות בדרך נוספת ומאוד פשוטה. תפירה על קרטון דק עם חוט צמר. זו טכניקה שיישמנו כאשר הכנו כרטיסי ברכה לראש השנה. וזה הרעיון:



מדפיסים במדפסת אימג' שחביב על ילדיכם: הלו קיטי, ארנב, מכונית, פרח. מבקשים יפה עזרה מגוגל אימג'.
מדביקים בעזרת סטיק דבק, על גבי קרטון דק (הכי טוב- אריזת קורנפלקס) את הדף המודפס.
בעזרת מספרים גוזרים סביב לאימג', כך שמתקבלת צורתו באופן כללי. משאירים שוליים.
מחוררים עם מחורר משרדי בהיקף האימג' (בתקווה שהשארתם שוליים)
מכינים חוט עם מחט- חוט צמר שבקצהו מלפפים סלוטייפ או איזולירבנד. הסלוטייפ יוצר קצה קשיח, כמו שיש בשרוכי הנעליים, דבר שמאפשר אחיזה והשחלה נוחה.
נותנים לילדים לתפור מסביב.