הממתק הראשון שנבחר ממשלוח המנות - סוכרייה על מקל
הכלה האקלקטית
הגלימה- תוספת כלאייםמאוחרת, ליה התנדנדה בין מלכת הלבבות לכלה, בסוף הלכנו על שתיהן.
הכובע- בכלל לא בתיכנון, הגיע עם משלוח מנות ומשום מה אומץ בחום שטרם נראה במחוזותינו.
הג'ירפה- אפילו אל תשאלו...
וכך היה שביום ראשון ארזנו את עצמנו בהרכב משפחתי מלא, יאיר המשופם, ליה הענוגה, הבעל ואני לכיוון סולידי- חגיגת פורים במרכז הקהילתי בשכונה הסמוכה. הובטח כיף, דוכנים והפעלות ואני לתומי חשבתי שאביא אותה ביציאה מנצחת - גם כיף לילדים וגם המנעות מהמונים. המונים, דוחק, לחץ ועומסים= שנאת חיי. ובכן - לא, לא הצליח לי. היה שם שעמום משמים וכמעט פאתטי, שגרם לנו לסוב על עכבינו מיידית. עכשיו הלכנו על הארד קור של ממש, דוך אל העדלידע של רמת השרון. בלי התחכמויות של אמא.
היתה תנועה מורגשת בכיוון אבל לא משהו מעיק מידי, חניה מצאנו די מהר, הכל נראה חיובי. ואז הגיע SMS ממיה שמדיע שאם לא הגענו לא נורא, כי לא מעלף שם (חוץ מהחום כמובן). או נו, גם פה באסה. איך יצא שבמקום להקשיב לעצמי ולפוש בשקט באיזה פיקניק בכיוון ההפוך לחגיגות המיוזעות מצאתי עצמי משתרכת בפאתי תהלוכות ברחובות לוהטים? איך? מה לא עושים כדי לבדר את הילדים (או מצפון טרחני).
ואז בשלב מסויים החלטנו לשחרר. אמנם לא נתקרב אל הבלגן, אל ליבה של הצהלה עם שני הקטנים אבל עדיין נהנה לא פחות. נהנה מישיבה בטלה בצידי הכביש, נשטוף עיניים ונלקלק ארטיקים. יצא סבבה, לילדים לא הזיז איפה הם היו או יהיו העיקר שיש ארטיק בחום הזה. יצא שהיינו שם בקטנה, בילינו יחד לא ראינו כלום ממה שהיה בתהלוכה עצמה אבל היה לנו בסדר.גם להשתדל זה נחשב, לא??
כשחזרנו, אחרי שנחנו, עשינו מגילת אסתר מאולתרת שליה ציירה יפה ואח"כ הקריאה לנו אותה עוד יותר יפה.
תראו קצת מה עשו אחרים בפורים בהשראת הפוסט של משלוח המנות הממוחזר
בעיקר פורמת בסאגת גיבוי העל המשפחתית, עשתה משלוח מנות מקסים על טהרת הבאטמן
ותודה לשלומית שעשתה נסיכה מגניבה ושלחה לנו
לפי הקולאז' הראשון היא כבר מבינה שאביזר אחד חזק וטוב עושה הכל (-: ודווקא הג'ירף ממש מצא חן בעיני..
השבמחקתודה על הפרגון ואל חשש, תכף יבוא פסח ותוכלי להתחיל את סאגת חיפוש התעסוקה מהתחל-ל-לה (-:
הפסח כבר נושף לי בעורף. לטס ברינג איט און...
השבמחקשבוע נפלא לך פורמת