אבא שלי מתקשר ושואל אם יורד אצלנו גשם. גשם ?! תהיתי. אבל אז כשפתחתי את החלון הוא אכן היה שם, טיפטף לו בחן ושיגר אותי בליסטית החוצה לאסוף דברים מהחצר אל מחסה הפרגולה ולהטיס את הכביסה אל מבטחי הבית. כן, ממש גשם.
דרישת שלום חמה מאתנו אל החורף, שמזנב את עצמו בסביבה, אבל הוא לגמרי שם והאביב לגמרי פה. אבל אנחנו נוטים לו חסד, על כל אותם ימי כירבול, שוקו חם, קפיצות בשלוליות ומים מבורכים בנחלים. ולכן, הומאג' חורפי שאם אין גשם בנמצא גם שפריצ'ר יעשה עבודה חביבה למדי.
מה עושים? מאוד פשוט, על גבי דף לבן (דף עבה, בריסטול שכזה, יהיה מבורך אף יותר, שכן הוא פחות מצ'טקמק במים)מציירים קשת וצובעים אותה בטושים. מניחים בחוץ ומחכים לגשם. תזדרזו הוא עוד מעט לא בנמצא. אבל כפי שציינתי, אם אין גשם, גם שפריצר פשוט "יוריד אותו".
נו, ואז מה עושים? מתבוננים איך הגשם עושה בציור כבשלו, מורח ונוזל, מערבב את הצבעים. וכששבעים, מניחים להתייבש. ורואים שגם אז הציור משתנה. ובעצם המים יצרו אפקט של מיזוג מעודן ומדורג לצבעוניות העזה של הטושים. אפשר גם להזיז את הציור "ולנווט" נזילות. נחמד שאדון גשם עושה לנו עבודה יפה שכזו. באמת נחמד מצדו.
איזה רעיון מתוק.
השבמחקינוסה עוד לפני המלקוש.
אלופה את, כל הפלנטה הזאת היא כלי עבודה בשבילך!
השבמחקרעיון מצוין ואפילו עוד יותר רק בגלל שלא שמנו לב שאפשר, ואת כן :)
רעיון מקסים! תודה!
השבמחקאיזה כיף שגם אתן אוהבות. ונדיה, דוגרי, הפלנטה הזו היא לא חתיכת כלי עבודה אחד גדול? את מצויינת שאת שמה לב ועל המילים החמות.
השבמחקתודה לכן על התגובות.