אני טיפוס ביתי, אמ-אמא של הביתי. לפעמים כשאני כבר יוצאת מהכונכייה אני עשוייה ממש להתפעל מהעולם החיצון. אבל יש יאמרו זה לא מפתיע, בהתחשב בעובדה שאני מאותם טיפוסים שהגדרת המזל שלהם (סרטן, כאמור) נתפרה עבורם. קצת קוקו, תיבול של מוד סווינגס, רגשנות, בייתיות ומשפחתית שבא למות. בקיצר כל הפאקג' דיל.
לכן, אצלנו החצר מהווה מפלט נהדר ותעסוקה מעולה לשלל פעילויות. זה מתאים לקטנים מלאי מרץ ותאבי סקרנות ולאמא אחת שבא לה קצת לנוח ולא להתרוצץ אי שם בחוץ, בחום. כך יוצא שאני יכולה לשבת מעולפת לאחר יום גדוש ולראות איך הקטנים חופרים, רצים, קופצים, מתנדנדים, קוטפים, אוספים, שוכבים על הגב, טובלים בבריכה או מתפלשים בחול. יש אינסוף אפשרויות, כיף ומתאים לי.
בדיוק מאותן הסיבות, מצא חן בעיני הרעיון של "חוף הים בחצר האחורית". אדני רכבת תוחמים ריבוע מלא חול - ארגז חול. מציבים בריכה וקוראים לזה חוף ים. הצללה נגיעה של קישוט (שרשראות דגלונים עושות תמיד יופי של עבודה ) ואז הכל עניין של הגדרה.... נכון זה תחליף פושטי לדבר האמיתי אבל עדיין כייפי וחמוד!
ותזכורת, אם בא לכם בילוי כפול בשבת בואו לקבל במתנה זמן איכות: הצגה כייפית ותערוכות מהנות במוזיאון תל אביב לאומנות .
רשומות
אהבתי :)
השבמחקמקסים. עכשיו צריך חצר אחורית.
השבמחקמקסים ביותר!!!
השבמחקעכשיו הסבר איך להכין ...גודל ארגז אופטימלי הצלון...:)