מתכון לבצק משחק ארומטי - הסאגה השלמה (Aromatic grain play dough recipie)

מסתבר שאפשר להעביר חצי יום, אם לא יותר על בצק משחק. עובדה, עשינו שלושתנו, ליה, יאיר ואני והתמכרנו לכיף ולניחוח. זה התחיל מלהכין את הבצק, ממתכון שאני אוהבת, כי הוא הכי פשוט שיש, ובלי קרם טרטר וכאלה. ואז עבדנו בשלבים עם הבצק. השלבים הכניסו אלמנט של התנסות, חקירה וגילוי, והם הפיחו חיים כל פעם מחדש במשחק ובתהליך.


כל הכיף בתהליך הוא: המשחק, הליכלוך, ההתנסות, הניחוחות, המגע, החקירה והדמיון שמופעל במשחקים הנובעים מכך. והערך המוסף האדיר בעיני, זו העובדה שאתם והילדים חווים את הרעיון שאפשר לייצר כיף ועניין מהתחלה ועד הסוף. מייצור החומר, השבחתו ועד למשחק הסופי (יצירת מאפייה, גלידריה, מסעדת שף וכו).

הכיף עם הבצק זה הולך כך:

1. מכינים בצק משחק.

2 כוסות קמח+2 כוסות מלח+1.5 כפות שמן. מערבבים יבשים, ואז מוסיפים בהדרגה 2 -1.5 כוסות מים רותחים.  מערבבים בהתחלה עם כף, ואז עוברים ללוש ביד. (בגלל המים הרותחים, אתם, ההורים, תעשו את הלישה הראשונית). הבצק צריך להיות רך, אלסטי ונוח לעבודה. אם יצא דביק- תוסיפו מעט קמח.

2. משחקים בו, ככה כמו שהוא נקי וצח, רך ונעים.

 ואז מתחילים להכניס עניין, לחקור ולנסות:
3. מוסיפים ניחוח ארומטי, שמן אתרי (איכותי) , אנחנו אוהבים את הלוונדר. בשל ריחו וגם האיכויות האנטיבקטריאליות שלו.  אבל בהחלט אפשר לנסות שמן תפוז, אבקת קינמון, וכמובן תמצית ווניל זה תמיד נהדר. אם אין שמן בנמצא, אז גרידת תפוז/ לימון בוודאי תעשה ניחוחות. לא ניסיתי, אני מניחה.
4. מצרפים לחגיגה טקסטורה. מוסיפים גרגירים, הנה כמה אופציות: גרגירי חרגל, שומשום, פרג, גרגירי אניס, אפשר גם עדשים כתומים, עלי רוזמרין, גרגירי לוונדר (שאגב, רוזמרין ולוונדר, אפשר למצוא די תדיר שהם גדלים ברחובות באדיבות העירייה, תוכלו פשוט לקטוף קצת). בקיצור מה שיש בנמצא, והוא יחסית קטן- יהיה נהדר.

5. ולבסוף, צובעים את הבצק. בדר"כ עושים זאת עם צבעי מאכל. לנו אין כאלה בבית. אז ניסינו עם גואש. וזה עבד! הרעיון הוא פשוט, חותכים את הבצק למספר חתיכות, בהתאם לצבעים שאתם רוצים ליצור. לכל חתיכה מוסיפים מעט גואש. אם הבצק הופך דביק, אין בעיה- תוסיפו קמח. לשים היטב עד שהצבע נטמע היטב. וזהו. יש לכם בצק צבעוני.
אנחנו עבדו על יריעת נייר אפייה כדי לערבב צבעים, צבע שלא היה ברשותנו, עשינו לבד בתהליך ערבוב צבעים. שוב כיף גדול- מתנסים ביצירת צבעים, מתלכלכים, מערבבים. לשים את הבצק, מוסיפים קמח למניעת דביקות.

עכשיו נותנים למשחקי הדמיון לקחת את מקומם ! ומקימים מסעדה או פטיסרי מעודן, אולי בית קפה או גלידריה.  ועושים מכל העניין ביג הו-הא. מזתומרת? פשוט נכנסים לעניין מכל הלב: מכינים שלט, לובשים סינרים, מכינים כסף משחק (נייר וטושים כזה...) , מארגנים: מפיות, תבניות, כלים להגשה/ אריזה. וכמובן מסדרים את הקישוטים באופן נגיש : אנחנו השתמשנו בפונפונים, גרגירים שונים שהיו בבית, קשיות פלסטיק כנרות עוגת יומולדת, חרוזים כסוכריות לעוגות/קאפקייקס.

הערות:

• את הגרגירים שהוספנו ליצירת טקסטורה, אפשר לשלב בתהליך משחק של יצירת לחמים/עוגיות במאפייה. כאשר כל סוג יהווה טעם אחר. אח"כ הכל מתערבב וזה בסדר.
• אם הבצק מתייבש מעמידה בחוץ (צריך להציג את המרכולת בפטיסרי שלכם, לא?) אפשר לרסס במים, הריסוס יעשה בגובה יחסי מהבצק כך שרק רסיסים עדינים יעניקו לחות קלה לבצק. (שפריצר עם מים יעשה את העבודה).
• שימרו את הבצק בקופסת אכסון אטומה, אפשר להפריד בין צבעי הבצק בעזרת ניילון, או ניר אפייה- כדי למנוע הדבקה.
• אם הבצק משתנה, והופך לדביק בקופסת האכסון, או בשלב הוספת צבעי גואש/ מאכל - פשוט תוסיפו מעט קמח בהדרגה ותלושו ביד, עד שיחזור לגמישות רכה ונעימה לעבודה.
• רצוי לשמור את הבצק במקום קריר, אולי אפילו במקרר. הוא יחזיק זמן ממושך. כחודשיים ואף יותר. אם נמאס לכם ממנו, או שהוא נראה לכם מעופש, פשוט זרקו אותו, ותכינו חדש. 
• אופציה נוספת "למחזור הבצק" במידה ורוצים להיפטר ממנו. לא ניסיתי, אבל יתכן שאפשר ליצור מהבצק פסל ,או חרוזים. לתת להם להתייבש באוויר, או לנסות אפייה קצרה בחום נמוך- כדי לייבש. וכך זכיתים בעוד זמן יצירה וכהנאה.

שיהיה רק טוב,
אפרת