הורות יצירתית שמאמינה בילדים

לא פשוט בתקופה של היום לגדל אותם ולזכור תוך כדי, להנות מכל רגע. אם עוצרים רגע ונזכרים שהם בעצם הכי חשובים ושהם גדלים כל כך מהר נבין שיש להתענג על כל רגע. ילדיסקו- הבלוג הכי שובב בסביבה מנסה לשנן לעצמו ולכם את זה בדיוק. יצירה, השראה, רעיונות והמלצות שיעשו לכם את ההבדל.



יום חמישי, 24 בינואר 2013

ספר לוח גיר מחיק - DIY chalkboard book for kids






לפני כמה שנים, בדרך מהסופר, רפרוף לא מחייב בעגלת המנודים של סטימצקי (הספרים שבעגלת המציאס מחוץ לחנות),  הניב מציאה, ספר לוח גיר מחיק. ספר מקסים, בזול, שנועד לאימון כתיבה באנגלית. אהבתי - רכשתי.

ואז עוברים להם חודשים רבים מאוד, ולפתע מתרחש החיבור הקוסמי של הזדמניות שנקרות בדרכך: זמן, השראה, ספר לא נחוץ, ורעיון טוב שמסתובב ברשת. וכך כל אחת לחוד, רגע לפני שהן מתמזגות למשהו חדש: ספרון לוח גיר לכתיבה או לציור.

ספר סתמי שקיבלנו בירושה (מהסוג העבה, עמיד פעוטות)  יחד עם האפשרות להכין צבע  בעשייה עצמית ובקלות, שהופך כל משטח ללוח גיר, שהופיע בדמות הדרכות אינטרנטיות ברחבי הרשת. עזבו את העובדה שבגילוי המסעיר של הכנת צבע לוח הגיר DIY, כמעט כל אובייקט בסביבתי הפך למטרה להפוך למשטח לוח גיר, אבל זה כבר שייך לסיפור אחר.



כמה פשוט ככה כייפי. מעולה כספר שמחזיקים ברכב לזמן נסיעות ושיעמום.  ולמרות שפחות אידאלי, גם מגבון ישמש כמטלית נהדרת למחירה (הוא משאיר סיבים, שבד לא ישאיר)

ספר  לוח גיר - DIY
ספרון שדפיו עבים, ספרי פעוטות
1 נייר שיוף מס' 0
2\1 כוס צבע אקרילי (מהסוג שקונים בחנות יצירה)
1 כף רובה (שזה אבקה שמועדת לאיטום חריצי אמבט, או משהו כזה. מבטאים- ROBA)

הכנת הצבע- מערבבים את החומרים יחדיו, עד קבלת מרקם אחיד, ללא גושים.
צביעת הספרון - צובעים, כשלוש שכבות. עד לקבלת משטח אטום.
בשכבה הראשונה אפשר להיות ביד קלה, אין חשיבות לכך שזה לא אטום ואסתטי. השכבות הבאות יעשו את העבודה. בהן תשקיעו. בין כל שכבה שייפו את הצבע היבש, בעדינות עם נייר שיוף מספר אפס.
אפשר למרוח את הצבע כמעט על כל דבר. יאאיי!!

                                                              *****
כל אחד מצייר בו זמנית ציור על דף משלו, אפשר סתם משהו חופשי, או לבחור נושא\אובייקט



כדור הארץ במבט מהחלל



יש חייה כזאת.

יום רביעי, 9 בינואר 2013

לצוד שלוליות - וקאמבק מפתיע לחורף





אז נכון שזה לא כל כך חברי ללכת בלי להגיד מילה. לא העלתי על דעתי שהבלוג שלי, שהוא כל כך חלק ממי שאני יכנס למצב הולד שכזה. ועוד בלי הצהרה ברורה, או אפילו פרידה מגומגמת. פשוט שקט וזהו. לפעמים, לאורך הדרך תהיתי, האם משהו לא בסדר? חסם יצירתי? מיאוס תקשורתי? עייפות? שיעמום? ומה עם הקוראים, זה בסדר כך לעשות?

אבל לבסוף הבנתי, שהשקט בילדיסקו היה חלק ממשהו גלובלי יותר בעצמי. זה לא אתה בלוג יקר, זה אני. משהו שפשוט קרה וחייב היה לקרות, תהליך שכזה, בכדי להיות מכווננת יותר טוב כלפי עצמי והעולם שלי- כדי לפנות מקום לעוד משהו שיקרה. שקורה.

בזמן ששתקתי קרו המוני דברים, עונות התחלפו, ימי הולדת נחגגו, יצירות נוצרו, רעיונות נולדו. עזבתי קרירה אחת כדי לפצוח בנתיב חדש לגמרי, והתחלתי ללמוד! כעת אני תלמידה שנה א' ללימודי אנתרופוסופיה ואני מאושרת מכל רגע!  אני מרגישה מאושרת על כך שיש לי אפשרות ללמוד ולהתפתח, אני מרגישה מכך מלאת חיים.

אז לא בטוח שאכתוב תדיר, אבל מבחינתי הפוסט הזה הוא מעין ניסיון להסכם סודי לנסות להתחייב. זהו אמרתי את זה, מחוייבות. ובלי מילים נוספות, קבלו את אהבתי הגדולה למי שעוד כאן ולא התייאש משכמותי.

והנה כמה תמונות מטיול חורפי  נהדר, רגע לפני בואו של החורף האמיתי ששורר כאן כעת. בשטחים הפתוחים ליד הבית שלנו, אפשר למצוא את פיות השדה, אם מביטים ממש טוב בין העלים והשורשים, ואם לא, אז מקסימום למצוא פטריות חורף חמודות. ליה ויאיר לא מפחדים מקצת קור,  חמושים בכובעים ומגפיים, הם יוצאים לצוד שלוליות.  להתנדנד על שורשי אוויר של עץ מפואר, לזנק בעלייה על תלוליות מכוסות ירק לפצח אגוזי פקאן. ותוך כדי להבין שהאושר נמצא ממש כאן!!!

שלכם אפרת










Related Posts with Thumbnails