סתיו. מבחינתי הוא סמן השינוי הגדול. יש רוח אחרת שנושבת, האוויר משתנה לגמרי, גם אני משתנה. כשלמדתי להקשיב גם לעצמי קצת יותר, הבחנתי בשינוי שמתחולל, השינוי קורה לא במודע, במחובר למה שקורה בטבע. פעם פחדתי מהשינוי, מהסתיו, כי בואו סימן את סוף הקיץ שאני כל כך אוהבת. אבל השנים מעגלות פינות בבנאדם, ואני למדתי לאהוב אותו, אפילו מאוד. כי הוא מגליש אותי בעדינות אל החורף (שגם איתו אני בהליכי גישור) מצית את תחילת החום הפנימי שכה זקוקים לו כשהכל בחוץ מתקרר. ועכשיו כשמתחילים להפנות דברים פנימה, שמים את תענוגות הקיץ והחופש התזזיתי על המדף, אפשר להתחיל דברים אחרים, חדשים, מרגשים מסוג אחר.
לכבוד השנה החדשה כתבתי לליה ויאיר סיפור- הכוכב הסודי של עץ התפוח. הסיפור מבוסס על סיפור שמסופר לכבוד הסתיו ומקורו אינו ידוע. לקחתי את הסיפור והוא עבר שינוי בהתאם למה שרציתי להעביר. זה סיפור על גדילה וצמיחה, על התגברות על מה שבדרך, ועל כך שהדרך עוזרת בעיצוב וחישול האני שלך. וגם על גילוי קטן שבא בסוף, שהכוח והיכולת הם תמיד טמונים בך, צריך להאמין ולצמוח. אז חשבתי לחלוק אותו אתכם, מקווה שתהנו ממנו. שתהיה שנה נפלאה, שהכוכב הפנימי שלכם יזהר תמיד.
