איך לקשט עוגת יום הולדת בקלות (birthday cake decor -DIY)

מכיוון שאוקטובר מתקרב בצעדי ענק ולליה יש ממש בתחילתו יומולדת, אני מתחילה להכין את הקרקע. לחפש רעיונות, השראה השנה היא כבר גדולה, מבינה של ממש, עם רצונות ומשאלות לב קטנות ומנצנצות. ליום ההולדת הזה יהיה משמעות גדולה עבורה. אז אל תתפלאו אם יצוצו פוסטים ימיהולדתיים שכאלה פה בסביבה. האין שרשאות הבד של קיקי לה רו נהדרות? הן מוסיפות לעוגה פשוטה שמצופה בקרם לבן קסם של ממש?

כמובן שתמיד תוכלו לרכוש לכן כאלו אצל המקור, אבל מצד שני, זה כל כך פשוט לעשייה אז למה לא בעצם? וזה אפשרי כמובן גם למי שאין ברשותו מכונת תפירה. פשוט גוזרים מניירות יפים משולשים קטנים, מדביקים עם מעט דבק, אל חוט אשר מחברים לשני מקלונים (שיפודי במבוק יעשו יופי של עבודה) ויש לכם שרשרת דיגלונים מקסימה לעטר את העוגה שלכם.

משחקי ילדים - בירה וחשבון (the beer math)

במקרה נתקלתי בבלוג החמוד של אמא של מאור, חביבה. ממש כפי ששמה מרמז, ומהקצת שיצא לי להכיר מהבלוג היא אישה עם לב זהב ונתינה אינסופית. מצא חן בעיני מאוד משחק המספרים והחשיבה החשבונית, התאמת כמויות של אלמנטים לסיפרה. היא עשתה זאת מתחתיות של בירה (עכשיו כשתלגמו בבר את המשקה, פתאום יתחשק לכם להכניס לתיק איזה סטפה עבור הפרוייקט, לא?) שאותן עטפה ביד אוהבת עיטרה קישטה ושיפצרה ויצרה משחק מקסים.

עיצובים נולדים -לליס (lalis)

המון דברים שימושיים שיש בהם מחשבה, אהבה ועיצוב נולדים בבטן של טלי וענת מלליס. יש להן פיתרון למתנות לתינוק וליולדת והן גם לא מקפחות את האחרים הגדולים. אם גם אצלכם מסתובבים מוצצים בכל חור, אבל מאידך, לעולם לא תמצאו אותם זמינים בזמן הנחוץ, שימו סדר בחייכם וארגנו בית למוצצים (אפשר להוסיף את שם הילד למוצר להתאמה אישית). ופיתרון קטן אבל מושלם לאמא שרוצה את זה קומפקטי, מהיר ויעיל - סרט הנקה מגניב שהופך כל פיסת בד וחיתול לסינר הנקה או נרתיק נקודות מקסים לאמא המשקיענית, לשמור בו את ניירת טיפת חלב. ויש עוד המון דברים טובים שכדאי לבדוק, למשל שקית אוכל רב פעמית ודו צדדית, שמשמשת לאריזת הכריך והפרי והופכת לפלייסמנט - מיני מפה לאכילה נקייה ונעימה. או שאולי אתם בכלל בקטע של כובע קסמים?

הרפתקאות אוגוסט על פרעושים וסדנאת יצירה (the heat is on )

כן, קצת שקט בילדיסקו, כדור המראות מסתובב קצת יותר לאט והרחבה פחות צפופה. לעומת זאת בבר יש עומס, כולם צריכים דרינק, משהו לקרר את עצמם בחום הזה שיושב עלינו במזרח התיכון. אז כן, עוברים עלי מיני דברים טובים וגם רעים, וזה בהחלט זמן טוב לתת עידכון מצב קטן. נתחיל בטובים ונקנח בפחות.

הכל בסדר - חופש גדול

נפתח ונאמר שכולנו חשים בטוב ומצויים בחתיכה שלמה אחת. זאת למרות ואף על פי : הלחות, החום ועודף הקרטיבים. ליה השתתפה בקייטנה בחלקו הראשון של החופש, עד אחת כולה, ולא נהנתה מכל זה בכלל. היה ברור שלא יהיה מקצה שני לקייטנה והיא נשארת להמשך החופש עם אמא ויאיר. אספתי אוויר והתכוננתי. אחרי יומיים של הלם קטן, הכל התאזן ושלומנו טוב. הימים עוברים טוב, מלאים בדברים טובים מבית ומחוץ. וכל יום שעובר אני מתרגשת לגלות את הילדים שלי מחדש, ולראות איך הם גדלים, נהיים חכמים, מצחיקים, שנונים, מנסים ומתנסים, מעיזים ולומדים, צוחקים בפה גדול, מתלכלכים, ישנים, אוכלים. פלא של ממש.

סדנאת יצירה לילדים

עם כל זה התחלתי במשהו שהרבה זמן רציתי בו, סדנאות יצירה לילדים. תוך הבזק השנייה נוצר לו ה"שולחן" הראשון, 4-5 חמש בנות קטנות, חכמות ומעלפות, שיושבות סביב שולחן אחד ועוסקות במרץ במלאכת היד. אני לא יכולה לספר לכם כמה זה כיף, מהנה ומצחיק. החוויה שיש לי כמתחילה בתחום, מלאה באתגר, ללמוד מה מתאים לגיל וליכולות והסיפוק העצום של הענקת כלים, חוויה, הנאה וחשיבה יצירתית לספוגים הקטנים האלה שיושבים איתך מביאה כיף לא רגיל.

הכוונה שלי, בתום החופש-חגים, ליצור סדרת סדנאות בנושאים שונים ולגילאים שונים למשך השנה. זו בהחלט הרבה עבודה להקים את המערך והקריאטיב, אבל זה מסתמן כמקור נהדר להנאה ויצירה עבורי. ברגע שירד העומס, אעלה תמונות ורשמים. פרומיס.

פרעושים

עכשיו רק כדי שתדעו שלא הכל דבש על הרחבה. מה זימן לנו החודש האחרון? מכת פרעושים מהגהינום. זה התחיל בקטן ותפס תאוצה, הרוב היה בחוץ בחצר. אין, אבל אין, חייה מסוייטת מהחייה הזו, שהיא עמידה, חכמה, אתלטית, וסתגלתנית - הפרעוש. מסתבר שאלו חיות שיכולות לנמנמם כמה חודשים טובים בלי אוכל ואז אם תעבור לידה (מזה מקור חום כמו ראדר) היא תזנק עליך ברעבתנות מוצצת דם. באכס.

בהתחלה היינו ילדי פרחים, רצינו אמצעים "ירוקים" וריססנו באמצעות תמיסת טבק (זה בעיקרון מרק טבק, מפוררים סיגריות ומבשלים היטב, את המיצוי מרססים, זה אמור לפרק לפרוקי הרגלים ת'צורה) - לא עבד. מהר מאוד עברנו לכימיקלים, קשים . וכמה שיותר מהר! עכשיו!

הזמנו את שרותיו של טובי המדביר, שלא עבדו. למעשה הם ממש לא עבדו. ארבע פעמים (!!!!!) ריססו אצלנו וכלום , נאדה , הפרעושים חגגו ואנחנו הסתגרנו בבית, מביטים באימה על רגלינו, וכל עיקצוץ מדומיין או לא היה מבעית. זה היה מאוד מייאש ומתסכל, בייחוד כשה'מקצוענים' לא היו מסוגלים לפתור את הבעיה. (אחרי הפעם הרביעית בקשתי לקבל חצי מהסכום ששילמנו, בגין העובדה שאני לא מקבלת מענה לבעיה, נעניתי בשלילה, מאוד מכעיס לעבור את כל הסבבים, לא לקבל מענה ואפילו ל לקבל חלק מהסכום) בסוף הסאגה נפתרה עם הדברה של אחר.

מסכנה האדמה של החצר, רוויה בגועל כימי. אז עכשיו אני מתייחסת אל החצר כאתר מוכה אסון גרעיני, משהו כמו צ'רנוביל. ואי אפשר להכנס לבית עם נעלים (זה דווקא נורא נחמד הקטע הזה). אבל לפחות אין יותר "חברים מקפצים" ולא מסתכלים בחשד על כל נקודה שחורה. השקט שב אל ביתנו. מסקנה? כדאי מאוד שלא יהיו לכם פרעושים, זו חתיכת מכה וקשה להפטר ממנה. אם יש לכם בעיה פנו למדבירים מקצועיים, כאלה שבאמת יפתרו לכם את הבעיה.

שן בינה

נחשו מי פתאום מי החליטה לבוא? הבינה. באיחור אופנתי מרשים, וכניסה גרנדיוזית לחיי. מה שהיא לא מבינה, הבינה, שעכשיו כבר לא תצליח להכניס בי שום בינה, בטח לא בכוח. אך למרות כל זאת, החל משישי האחרון אני מטפחת אותה בלסת תחתונה, עם כאבים מהשאול ( כאבי גרון, אוזן ומה לא). כל הפאקינג סופ"ש סבלתי עד אין שיעור. משככי כאבים (אקמול, כי אני מניקה) זרמנו כמים בדמי, ואני עוד אחת שלא תיקח כדור, אלא אם תנשור לה היד. שתבינו, לא סגרתי לסתות מיום שישי, עד לרגע זה, והמקום עוד נפוח, אז אין על מה לדבר ב- 24 השעות הקרובות. אין דברים כאלה, פשוט אין. בנתיים עד שהאנטיביוטיקה תעביר את הבלגן, ואז ארוץ לעקור את הבת אלף.

יצירה

לרגע לא נחה היד ונעשו המון דברים מהנים וכייפים. כולל יום הולדת נסיכות קסומה ושווה לילדה מיוחדת. כשיהיה זמן הכל יבוא. שוואייה שוואייה.

מחר אני בחתונה, על הים, מי ייתן ונחזור שפויים. אנטיביטיקה ואלכהול לא הולך יחד, אה?

גם מבשלים וגם מאיירים - illustrated cooking and recipes

הכי מגניב שיש, באמת. they draw and cook בלוג שמוקדש כל כולו למתכונים מאויירים. שלל מתכונים שאוירו בידי ציירים ומאיירים, כל אחד וסגנונו הייחודי, יוצרים מאגר מהנה וחוויתי של מתכונים. וישנה גם הוורסייה של ילדים מבשלים ומציירים. לרוץ למטבח.

דרוש לנו מתכון מאוייר

וזו הזדמנות נהדרת, לפנות למאיירים שבין הקוראים, אם יש בכם את הדם של הבישול והאפייה בעורקים וחשקה נפשכם בביצוע מתכון מאוייר, אשמח לשמוע מכם בעניין.