טוקיו- בית קפה ידידותי לילדים - Tokyo Baby Cafe

סלקציה קשוחה מופעלת בבית הקפה - Tokyo Baby Cafe, אם אתם לא מצוידים בילד (מתחת לגיל שבע בלבד!) או שבטנכם אינה נושאת תינוק, סביר להניח שלא תשזפו עינכם בעיצוב הפנים, לא תתפרקדו במתחם המרופד של הספה הגדולה ולא תפנקו את בלוטות הטעם בתה צמחים מחזק. מבאס.

בית הקפה ממוקם בטוקיו, באזור Omotesando והוא עוצב על ידי המעצב היפני Nendo. הרעיון הוא לאפשר להורים וילדיהם להנות ממתחם בטוח וידידותי. כזה המאפשר להורים ללגום משקה, לערוך שיחת חולין עם חבר ובו בעת להיות רגועים מבחינת הסביבה הפיזית.
הכניסה עוצבה כבית משחק והיא מובילה את גרם מדרגות שנפתח אל חלל שעוצב במראה מינימליסטי -מודרני של אליסה בארץ הפלאות. ישנה ספה ע-נ--ק-י-ת, אשר משמשת כאזור משחקים, אזור ישבה מרכזי וחדר פרטי קטן. בחדר הפרטי, המבודד, ישנה טלוויזיה שצופה אל החלל המרכזי ומאפשרת השגחה על ילדים במתחם המשחק. להיות בלי להרגיש עם.


משחקי הגודל, המיימדים הקטנים והגדולים מבליטים את ההבדל הפיזי, את נקודת הראייה של דברים, בנינו הגדולים אל הקטנים שלנו. בנוסף לחידוד הבדלי נקודת המבט, זה גם מצליח ליצור חלל שובב למדי.


המעצב ננדו, התייחס במודע לשתי קהלי היעד של הקפה- הגדולים והקטנים על נקודות מבטן השונות הנובעות מגובהם. שולחן נראה לנו כשולחן, אך לילד קטן הוא בקלות הופך לבית. הניגודים בין אלמנטים גדולים לקטנים מיצרים הדגשה לשתי נקודות הפרספקטיבה האלו.

אז אם אתם עונים על הקריטריונים ואתם בסביבה, קפצו לבקר בבית הקפה הנחמד הזה.

4-5-12-B1F Jingumae
Shibuya-ku Tokyo 150-0001
TEL 03-5474-8281
EMAIL info@tokyobabycafe.com

OPEN 11:00-19:00
last order 18:00
CLOSED Monday

כריות וינטג' לחדר ילדים מושלם - Vintage Jane pillows

אם בא לכם על עיצוב שהוא מעט קיטש-וינטג' מגניב, או שסתם מתחשק לכם על כרית עם דמות, כזו שתארח חברה לילדכם רגע לפני השינה, שווה לבקר בחנות ה- ETSY של Vintage Jane. החנות של ג'יין אשר מתמחה במוצרי וינטג' לבית ולילדים מציעה מוצרים שלוקטו בקפידה ופונים למי שיש לו פלייר ל"פעם" ועין חדה לטעם טוב.

שיטוט בחנות מעלה שלל פריטים משמחים, אבל מה שהכי שימח אותי הן שתי סדרות הכריות המצויינות שלגמרי שבו את ליבי. כריות מעוגלות עם הדפס משי, האחת של פני ילדים פופ-ארט והשניה דמויות של חיות מתוקות וינטג'יות (אשר נוצרו בהשראה ממדבקות של חיות משנות ה-60) . אלמנט דקורטיבי פשוט ונהדר שמוסיף נימה מחוייכת לעיצוב חדר הילדים או חדר תינוק.

צעדים ראשונים בתפירה - איך ללמד ילדים לתפור (teaching childern to sew)

עוצמת האש בשריפה בכרמל הייתה מהממת, מפחידה, לא נתפסת. פתאום אסון גדול מיימדים, שהוא לא צבאי , פולש לשגרת חיינו, מטלטל, מאיים ומזכיר שדברים הם שבירים, נזילים. לאחר שהאש דעכה נשאר הרבה כאב. הרבה מאוד. כאב אישי, לאומי, אנושי, סביבתי, אקולוגי. כעת כל שנותר הוא לאזור כוח, להתרומם ולשקם. לעזור לאחרים ובמה שאפשר.

{מעבר נושא}

מכיוון שיצירה היא דרך חיים וכורח בלתי נפרד מקיומי, אחד הדברים שאני שמחה עליהם מאוד, זו האופציה לתת לליה את האפשרות לראות הליכים יצירתיים, לערב אותה בהם ולתת לה אפשרות לחוש ולהתנסות. בתור תופרת חובבת, מאוד לא מקצועית יש לציין, אבל כזו ששואבת עונג רב מתפירת בובה שמלת קיץ או כל דבר שימושי אחר שבא לי להכין, היה זה רק עניין של זמן עד שהבסקויט הקטן ירצה מנת התנסות משלו. פייר.

ניסיתי לחשוב על דרך טובה לערוך לליה הכירות עם טכניקת התפירה הידנית. לתת לה את האופציה לנסות להבין את התהליך הראשוני, את הבסיס של תפירה בחוט ומחט. פרוייקט קטן שמעניק לילד חוויה, התנסות ומשפר מיומנות. כי תפירה היא טכניקה ונדרשת למידה ונסיון.

ליה שרה ותופרת

על תפירה עם ילדים:

הכי טוב לאפשר לילד לחוות את התפירה באמצעים שיקלו עליו ויהיו בטיחותיים. ולשלב הראשוני בהחלט אין צורך בשום דבר למעט:

מחט עבה, עם קצה קהה, גם בטיחותי וגם מסיר את אלמנט הדאגה מפני דקירה. בנוסף קוף המחט גדול, ומאפשר לילד להשחיל את החוט בעצמו. את המחט ניתן לכוש בחנויות סידקית ויצירה. בד עם חורים גדולים יחסית, כמו בד יוטה, או כמו במקרה שלנו, שארית רשת שנותרה לנו מתיקון של רשת לחלון (למניעת כניסת ייתושים). הקשיחות היחסית של הרשת הייתה לטובת העניין. וכמובן חוט, רצוי חוט ריקמה שהוא עבה יחסית ונוח לשימוש.

בשלב הראשוני, נתתי לה את החוט עם המחט, חוט לא ארוך מידי, שיהיה קל להשתמש ולתפעל, קשרנו קשר ראשוני כדי שהחוט לא "יברח". ולאחר שהראתי לה את הרעיון הבסיסי של הכנסת והוצאת המחט מצידי הרשת, הנחתי לליה להתנסות לבדה בתהליך, ללא הנחייה או הוראה מפורשת. זה מאוד נחמד לראות איך ילד מתמודד עם דבר חדש, עם חקירת נושא והתמודדות עמו. יש קסם בלראות את העשייה הראשונית- אינטאיטיבית, כזו שאינה נובעת מהנחייה או מרצון ליצור פרוייקט מוגמר או לעמוד בסטנדרט כזה או אחר. תנו להם להנות מהשלב הזה, תפור לכל כיוון, להנות, במילא זה שלב מאוד מסויים שיסתיים דיי במהרה. תוכלו לראות דוגמא לתפירה "מעורבת"ומבולגנת בתמונה האחרונה בפוסט של כרטיסי הברכה שעשינו לראש השנה .


לאחר שהתנסתה, הראתי לליה שיטות שונות של תפירה בסיסית. נרשמה הנאה, חיוכים קטנים ושירים תוך כדי עשייה. העולם יפה.

והנה עוד אופציה, טעימה ראשונית להבנת הבסיס של התפירה בחוט ומחט, יכולה להעשות בדרך נוספת ומאוד פשוטה. תפירה על קרטון דק עם חוט צמר. זו טכניקה שיישמנו כאשר הכנו כרטיסי ברכה לראש השנה. וזה הרעיון:



מדפיסים במדפסת אימג' שחביב על ילדיכם: הלו קיטי, ארנב, מכונית, פרח. מבקשים יפה עזרה מגוגל אימג'.
מדביקים בעזרת סטיק דבק, על גבי קרטון דק (הכי טוב- אריזת קורנפלקס) את הדף המודפס.
בעזרת מספרים גוזרים סביב לאימג', כך שמתקבלת צורתו באופן כללי. משאירים שוליים.
מחוררים עם מחורר משרדי בהיקף האימג' (בתקווה שהשארתם שוליים)
מכינים חוט עם מחט- חוט צמר שבקצהו מלפפים סלוטייפ או איזולירבנד. הסלוטייפ יוצר קצה קשיח, כמו שיש בשרוכי הנעליים, דבר שמאפשר אחיזה והשחלה נוחה.
נותנים לילדים לתפור מסביב.

מבחן היציבות - אופני עץ לילדים (wood you be mine wooden bicycle)

ליה, עם שפם של חתול, מדגמנת אופני בנות וורודות

לפני כמה שבועות, בסופר, עברתי ממש במקרה ליד זוג אופניי בנות. הן היו וורודות - לבנות והן עשו לי עיניים. ואני, קראוד פליזר שכמותי, לא התעלמתי ואספתי אותן הביתה. ליה כמובן, שמחה מאוד, אבל מהר מאוד נתגלעה הבעיתיות - נסיעה באופניים הינו דבר שמצריך זמן שמיועד ומוקדש נטו לנסיעה, לאימון ממוקד והשגחה צמודה. כך היה שנסיעה באופניים הפכה למצרך נדיר, שלא לומר מעט בלתי אפשרית. במהלך השבוע אבא כמעט ולא נמצא (עבודה, עבודה....) ולנו יש יאיר קטן שלא ממש מאפשר זמן בנות איכותי שמוקדש לאיזון ורכיבה. והוורודות הנכספות נותרו דיי מיותמות ולעיתים זוכות לעדנה קצרה בשבתות. אבוי!

נזדקקנו לפיתרון משפחתי, חלופי, מספק, משמח ואפשרי. שהרי זה לא מתאפשר לאמא אחת, קטנת מידה, לדחוף עגלת תינוק וביד השניה לאזן מקל של מטאטא, אליו מחוברות זוג אופניים עם ילדה. לא לילד הזה פיללנו.

אז לשמחתי הרבה, ההארה נחה עלי בשיטוט בחנות של דיאדה. בעודי תרה אחר מתנת לידה כייפית לחברה, פגשו עיניי את הזוג המיוחל- את אופני יציבות (balance bike), אופני עץ, אופניים ללא פדלים, אופני רכיבה- או איך שלא קוראים להם, אני רוצה אותם. מישוש חפוז מגלה אופניים מתוקות להפליא מעוצבות בפשטות, נאות, קלות מאוד, ועשויות עץ. ניצוץ מתלקח בליבי..... צריך להביא את הנסיכה למדידה.

מה שהכי מוצא חן בעיני, זו העובדה שהן מעין הכלאה בין אופניים לקורקינט, כלומר הילד יושב על גבי מושב, אבל לא עסוק בלפדל, המאמץ הפיזי מנוטרל לטובת עבודת רגלים אינוטואיטיבית (ריצה- דחיפה) שמאפשרת התעסקות מלאה באיזון וניווט והנאה. אני מניחה שעם הזמן, המיומנות והניסיון מאפשרים לילד הנאה וחופשיות גדולה יותר ויותר. זה מאפשר המון כיף והתנהלות עצמאית של הילד וההורה. הן גם קומקפטיות יחסית וקלות לנשיאה, כך שאם באמצא הדרך יישבר לליה מהרכיבה, אוכל לאפסן אותן בסל התחתון של העגלה.

שיטוט קטן באתר של היצרן - woodiz מגלה שהאופניים האלה מקנות לרוכבים הצעירים מיומנות ושליטה בשיווי משקל ויציבות שיאפשרו דילוג על שלב גלגיל העזר לאופניים הקונבנציונאליות! נשמע מרשים. נוסף על כך, הן מתאימות לשימוש מגיל שנתיים ועד 6, כך שליה ויאיר הולכים להנות מהן יופי- יופי.

ובכן, כעת לאחר שהסכמתי עם עצמי לגבי נחיצותם של אופני העץ האלו, כל שנותר הוא לבזבז פחות זמן בתור לסופגניות ולמהר לרכוש את האופניים הנחשקים לכבוד חנוכה. מקווה שגם ליה תאהב את הירוקות.

חג שמח, אפרת

מטבח ילדים מרהיט ממוחזר- diy recycled kids kitchen

נפלאות הפיכת רהיט מכוער וחסר תועלת לפנינה מהנה הן ארוכות מלהכיל את הפוסט אחד צנוע. הרשת מלאה באינספור הדרכות, השראה ורעיונות (כולל ז'אנר שינויי הייעוד לרהיטי איקאה- דוגמת המטבח ילדים הזה) .

מדובר בסיפורי סינדרלה למהדרין, בהן העלוב והדחוי הופך עורו בעזרת אמביציה יצירתית וכישרון למשהו נחשק ומקסים. אחרי הפוסט הזה תסתכלו אחרת על רהיטי הג'נק שאנשים זורקים לרחוב, באחריות. אז לאחר שקיבלה השראה מהמייק אובר המטורף של ארין אשר העירה לחיים שידת טלוויזיה כעורה. גם הוריה של אמי האוסטראלית, שינסו מותניים והכינו לנכדתם את המטבח ילדים הנהדר הזה מרהיט ישן וחסר חן. תוכלו לראות את שלבי העבודה והמטמורפוזה של הרהיט (שידת טלוויזיה) לכדי ברבור- מטבח מדוגם ושווה ביותר. בא לי גם להתקל בכזו שידה....