ט"ו בשבט נחגג לו בשקט יחסי לעומת חגים קולניים יותר, דגומת חנוכה ופורים (שלא לדבר על חוד החנית, פסח ושראש השנה). אוכלים כמה פירות מיובשים ועוברים לסדר היום. השנה הוא חמק לי בנונשלנט והכל בגלל לוח השנה המעפן שקיבלתי מתנה. מדובר בלוח שהוא נוכל אמיתי! מקדים או מאחר חגים, משמיט ספרות ועושה שמות בחיי האישיים. אבל כל זאת שייך לסיפור אחר. שובה אשוב אל המסלול.
בגלל אותו לוח מקולל, חשבתי לתומי שט"ו בשבט נחגג שבוע שעבר, ולכבוד המאורע יצאנו לעשות טיול טבע ... בשכונה. במטרה למצוא שלל טבע שישמש אותנו לפעילות "טבע" לכבוד כבוד החג, ט"ו בשבט. יצא שעשינו את מתנת הטבע שלנו אבל את ערב ט"ו בשבט פספסתי לגמרי ודווקא היו לי תוכניות לגביו.
חשוב לציין שחלק רב מהצילומים הם של ליה, בת חמש, מוכשרת וחדת עין שכמותה.
אחד הפלוסים באזור מגוריי, הוא העובדה שיש כאן לא מעט שדות שיד אדם טרם נגעה בהם. ממש כמו שפעם היו לי בילדותי! כאלה שיש בהם מלאן סביונים, חרציות, חוביזות, טקסטורות, צבעים, מקור חסידה, שבלולים, תלוליות (שנראות כמו הר לילדים), ואפילו עצי הדר מניבי פרי, ועוד פרחי שדה שונים. ואפילו מצאנו בית של פיות! אני מעריכה את זה, זה בהחלט לא מובן מאליו, בעיר.
מצוידים בבגדים חמימים, מצלמה ושקית לאיסוף אוצרות יצאנו שמחים וטובי לב. וגילינו:
1. ששלוליות זה כיף. בתנאי שיש לך מגפיים!
2. שיש מלא דברים מגניבים בחוץ. ושמי שלא מביט- מפסיד (את זה אמרה כבר דתיה!)
3. שלתת לילדים לתעד טיולים במצלמה זה יופי של פעילות
4. שאפשר להעסיק ילד בן שנתיים 20 דקות בתלישת תפוזונים וזריקתם לכל עבר. (למעשה, אפשר יותר, בסוף תלשנו אותו מהפעילות).
5. ששווה למצוא סביוני "סבא" כי הם צק פתוח, לבקשת משאלות
ועוד קטנה של סוף, השבוע פורסם
בשנית פוסט אודות מוצרי גוגו, בטעות. סליחה עם מנויי הבלוג על כפילות הפרסום!
שיהיה ט"ו בשבט שמח
אפרת
רשומות
